סכין זה היינו שחתכו בו עצים שיקריב עליהם לע"ז כ"ש אם העצים עצמן תקרובת או איזה עבודה כמ"ש (לקמן סימן קל"ט) וכל כיוצא בזה משימושי ע"ז (גמרא) א"נ שחט בו לע"ז והכשירו כדינא משמנונית איסור שבו כמ"ש (לקמן סעי' ד') אבל אם חתך בסכין עץ שאחר כך ישפו אותו עץ להיות ע"ז לא נאסר הסכין דבשעה שחתך עדיין לא היה ע"ז ונ"ל דאם בחתיכה זו גמרה לע"ז דהיינו שנעשה העץ ע"ז נאסר הסכין בחתיכה זו דהשימוש והע"ז באים כא' וה"ל משמש לע"ז:
שמלה חדשה · סימן י׳, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1891
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שמלה חדשה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.