שמלה חדשה · סימן א׳, ח׳

על של עתה באתי לעורר לבות החרידים אל ה' כי ראינו כמעט חזר הדבר ליושנו בפרוץ הדבר אם מפאת נותני הקבלה שיבא א' מן הנוה מאחרי הצאן ואינו יודע שום ספר רק שמכוין בשאלות השחיטות אף לא כולם ושוחט שלשה עופות ולפעמים אף אם מקלקל אחד מהן שוחט אחרת במקומה והרב נכנס עמו לפנים משורת הדין ונותן לו קבלה ואם מפאת המקבלים כי יש שאינם חוזרים תמיד להיות בקיאים גם ממהרים לשחוט בלי בדיקת הסכין יפה יפה ואין דורש ומבקש להשגיח עליהם הביטו נא וראו מ"ש רש"ל ז"ל (יש"ש חולין) שפעם א' בא לפניו שוחט דמתא וסכינו בידו ולקח רש"ל ז"ל הסבין ושאל אותו אם הוא בדוק וחשיב בדוק הוא ובדק רש"ל ומצא בה חגירת צפורן והגיד להשוחט חזר השוחט ולקח הסכין מידו ובדקו כהרגלו במהירות ושחט ואמר שאין בו כלום שוב לקח הרב רש"ל הסכין ומצא בו הפגימה כמקודם והי' שם זקן א' ג"כ ובעל הוראה ולקח הסכין ובדקו ומצא שאמת הוא כדברי רש"ל וכן שמעתי כמעשה זה אירע כמה פעמים והנה בקל יוכל לפגוע באיסור חמור ומבואר בזוהר שמטמא נפשו ואין לו חלק בקדושה לכן נ"ל שכל אשר נגע יראת ה' בלבבו לא יאכל בשר כ"א בא' מג' פנים או שבקי בשוחט ההוא ונתברר לו שיש בו כל המדות שנתבארו למעלה או שהוא בעיר שיודע שראשיה יראים ושלמים ומדקדקין במצות שבודאי לא הקימו הבלתי ראוי או שעכ"פ יבדוק הסכין של אותו שוחט ששחט בשר זה בעצמו טרם יאכל גם ישאל לבני מתא אם אינו רגיל בשכרות או שאר רוע מעללים: