מ"ש (בסעיף ג' ד') שבודקין אותו אם יודע הל"ש היינו שבודקין אותו עיקרי ההלכות וגם קצת פרטים (כמ"ש ס"ו) ואם יודע חזקה שיודע כל ה"ש ואפי' אם אומר באיזו מן הפרטים דבר זה הייתי מסתפק מ"מ מקרי שפיר יודע דאע"פ שלא למד פרט זה או שכחו ולא תיפוק מיניה חורבא דאם יארע לו דבר זה יחמיר מספיק' עד שיאמר על האסור מותר ומ"מ צריך שידע ששהיות מצטרפות שזה דבר הרגיל אמנם במדינות אלו כשמנסין אותו ליתן לו קבלה מאחר שכל סדר השחיטות והבדיקות סדורים לפניו כשאומר איני יודע על דבר המפורש שם וה"ה על המותר אסור הא חזינן שאין לימודו עולה יפה ונ"ל דאין ליתן לו קבלה עד שיהא בקי בלי גמגום וגדולה מזו כ' בס' ב"ה בא' שלא ידע סי' על אורך הסכין והיה שוחט בעיר גדולה והעבירוהו ל' יום:
שמלה חדשה · סימן א׳, ט׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1891
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שמלה חדשה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.