שמלה חדשה · סימן א׳, ו׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

ונבאר כאן הנהגות החכם עם הבא ליטול רשות על השחיטה ראשית חכמה יחקור עליו אם דרכיו מתוקנים ויראת ה' על פניו וגם צריך שיהיה יודע ספר דהיינו לקרות מעצמו ולהבין בקצת גמ' עם פירש"י ז"ל שאז יש לו לב מבין להזהר ואח"כ יבדוק אותו אם יודע ה' הלכות שחיטה שיבוארו אי"ה (בסי' כ"ג וכ"ד) ודיני בדיקת הסכין ושאר הלכות השכיחים וקצת דלא שכיחי ואח"כ יבחננו החכם בבדיקת הסכין אם יש לו הרגשה טובה ודיעה מיושבת כי הרבה צריך ישוב הדעת לזה כמ"ש לקמן בע"ה ואח"כ ישחוט לפני החכם ג' שחיטות כשירות ואם יטרוף א' מהם צריך לשחוט אח"כ ג' אחרות בכשרות כדי שיתחזק ברצופים שהוא אומן יד שאינו מתעלף. נהגו שאותן ג' יהיו תרנגולים וא' מהם תרנגול מפני שהשחיטה קשה בו מחשש שמוטה ואז יתן לו רשות לשחוט ולא סגי נטילת רשות הנזכר אפי' משוחט מומחה כ"א מחכם מורה הוראה שיודע לנסות בחידות ונהגו בכמה מקומות שנוטל כתב מהחכם על זה ובאותן מקומות אם אין לו כתב רעי חזקתו וצריך בדיקה אחריו (ועיין סעיף ל"א):
נחלת הכלל · Warsaw, 1891

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך שמלה חדשה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.