שמלה חדשה · סימן א׳, ה׳

מטעם שנתבאר דהאי רוב מצויין כו' לא סמכינן עליה כ"א בדיעבד בדא"א לברר ולא כ"ע דיני גמירי שיוכלו לבדוק השוחט ואינן חוששין ואוכלין לכתחלה מכל אשר ימצאו ועי"ז גם השוחטים לא חיישי להיות בקיאים כראוי דלא מירתתו מטעם דלא שכיח שיבדקוהו וכדי להרים מכשול זה מקרב ישראל הנהיגו החכמים הקדמונים באלו הארצות (בתקנות סוף תשובת מהר"ם ב"ב) ותקנו ע"ז שאין לשום אדם לשחוט בינו לב"ע או לבדוק הריאה אפי' הוא בקי בכל הלכות שחיטה ובדיקה כ"א אחר נטילת רשות מחכם שבדקו ועמד על תבונתו ועפ"ז נמשך קולא לאידך גיסא שהבא לשחוט אע"פ שאין מכירין אותו נהגו שלא לבודקו לא בתחלה ולא בסוף ולא לבדוק בסימנים דלא שכיח כלל שיהא חצוף כולי האי לשחוט בלא נטילת רשות: