פיטמה לחצאין, שלא עשה אלא מאה ושמונים וארבעה מנין ביחד חצאין שלש מאות וששים ושמונה לשליש לא שמענו מרבינו אם אדם רשאי לעשותה לשליש ואם בת הרצאה היא אם כמדתה אם נותן מכל סימן וסימן שליש המשקל שלו המפורש למעלה כשירה להרצאה אפילו לשליש, חיסר בה מכל סימן סימן מאותן אחד עשר סממנים שאמרנו למעלה שלא נתן בה כל אחד משקלו המפורש למעלה, או שלא נתן לתוכה מעלה עשן, אע"פ שאינו מעיקר סממני הקטורת אלא להעלות עשן בעלמא, אחת מכל סממניה, ואפילו יין אפילו בורית חייב מיתה אם הכניסה להיכל דביאה ריקנית היא, שאותה הקטרת אינה כלום, והויא לה הכנסה יתירה וביאה שלא לצורך חייב מיתה דכתיב ואל יבא בכל עת אל הקודש (ויקרא ט"ז ב'), זה היכל, מבית לפרוכת (שם) זה לפני ולפנים, ולא ימות (שם) הא אם יבא שלא לצורך ימות:
סידור רש"י · סימן תל״ג, כ״ד
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Berlin, 1912
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך סידור רש"י, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.