יין קפריסין, מאותו מקום שהוא חזק, ולכך מביאין סאין תלתא וחצי סאה וקבין תלתא, שכך שיעורו לשריית שבעים מנה של צורי. שתהא עזה, שיהא ריחה חזק ל"א גרסינן מפני שהוא [עז], אותו יין הבא מקפרס עז הוא, ונותן ריח בצורי. מי רגלים עזין הן, והן יפין לה לצורי, אלא לפיכך לא הוו שורין אותן בהן, לפי שהיה נעשה בעזרה, ואי אפשר להכניסו בעזרה מפני הכבוד, ואם לא מפני כבוד עזרה היו שורין אותו בהן שהרי חלבנה שריחה רע והיא מנויה בתורה. ויש אומרים מעיין הוא ששמו מי רגלים, ועז הוא וריחו רע, לא מפי ר' היטב הדק הדק היטב. התדקדק יפה לסמנין היה אומר שיתדקדקו יפה, ולפיכך היה אומר כך לפי שהקול יפה לבשמים ולסמנין, ותיבות הללו היטב היטב הדק הדק כשאדם אומרן מוציא את הקול מפיו בא מן הגרגרת וכשם שהקול יפה לבשמים כך רע הוא ליין דאמרינן במנחות יצא הגיד הקיש בקנה, כשהגיזבר הולך ליקח יין לנסכים יצא הגיד הקילוח של השמרים מן החמת הקיש הגיזבר בקנה בידו להראות סימן לסתום פי החבית שלא יצאו השמרים ולא היה רוצה לומר בפה שהקול רע ליין:
סידור רש"י · סימן תל״ג, כ״ג
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Berlin, 1912
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך סידור רש"י, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.