רב פפי שרי בי ריש גלותא למימח [קדירה] בחסיסי, חסיסי פי' בערוך קמח של עדשים, ואינו מין דגן ואינן מחמיצין והאי דאיקפד רבא משום פריצתא דעבד דלא ליתו למיעבד הכי בקימחא דאבישנא דחיטי, ותניא לעיל אין מזלזלין את הקדירות, ואמר מר זוטרא נמי לעיל לא נימח אינש קידרא בקידרא דאבישונא וכו', ודקתני במתנית' אין שורין את המורסן אבל חולטין דוקא מורסין דעיילי ביה מיא, אבל קימחא דלא עיילי בה שפיר אסור ולשון הערוך עיקר, דלא ליפלג מדמר זוטרא דאסר לעיל, רבינו שמואל:
סידור רש"י · סימן שצ״ט, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Berlin, 1912
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך סידור רש"י, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.