סידור רש"י · סימן שצ״ח, א׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

האילפס והקדירה שהעבירן מרותחין מעל האש לא יתן לתוכן תבלין דכלי ראשון מבשל, מהא רישא יש לדקדק שאם שפך מרותחין האילפס על התבלין דשרי, דחשיב ליה כלי שני בנפילתו מכלי ראשון על התבלין, ומיכן אני מתיר בדיעבד במליגת העוף היכא דשפך מים רותחין על העוף המונח בכלי שני שעל גבי הקרקע, משום דלא תיקשי דיוקא דסיפא לדיוקא דרישא, דקתני סיפא אבל נותן הוא לתוך הקערה ריקנית את התבלין, או לתוך התמחוי, ואחר כך ישפוך עליהם רותחין, וכ"ש ישפוך הרותחין בקערה שמותר לתת לתוכה תבלין, ומיהו בכל הענין מותר, ר' יהודה אומר לכל הוא נותן, בפ' כירה דארישא קאי ולקולא, דקתני התם בהדיא ר' יהודא אומר לכל אילפסין הוא נותן ולכל הקדירות הרותחות חוץ מדבר שיש בו ציר, וסבירא ליה דכלי ראשון שהעבירו מן האור מרותח אינו מבשל, רבינו שמואל.
נחלת הכלל · Buber Edition, Berlin, 1912

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך סידור רש"י, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.