בעה"ב נכנס תחלה לבית ואורח אחריו וכשיוצא אורח יוצא ובעה"ב אחריו. יש להזהר שלא יברך בהמ"ז אם יש בשלחן אביו או רבו או מי שהוא גדול ממנו בחכמה אא"כ נוטל רשות מהם, ואם יש בהם כהן יש לו להקדים לכהן שכ"כ וקדשתו, ודחז"ל וקדשתו לכל דבר שבקדושה לפתוח ראשון ולברך ראשון וליטול מנה יפה ראשון, לפי שחייב אדם לחלוק כבוד לזרעו של אהרן, ואם כהן ת"ח וישראל ת"ח ובא כהן לחלוק לו כבוד הרשות בידו שהרי נאמר בכהן (ויקרא כד) וקדשתו, ונאמר ג"כ בישראל (שמות יב) הגבל את ההר וקדשתו, ואין בכל המקרא אלא ב' בראש הפסוק וזה בסוף פסוק, ובא ללמד על כהן שגדולתו בראש זהו לפתוח ראשון ולברך ראשון. ות"ח גדולתו בסוף ממ"ש (תהלים כו) לקדושים אשר בארץ המה ודרז"ל אין הקדושים קרויים קדושים עד שנתנום לארץ שנאמר לקדושים אשר בארץ המה, לפי שבחייהם כתיב הן בקדושיו לא יאמין.
שלחן של ארבע · סימן ג׳, ז׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Shulchan Shel Arba, Warsaw 1878
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שלחן של ארבע, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.