שלחן של ארבע · סימן ג׳, ו׳

אין מסתכלין בשלחן בפני האוכל ולא בקערה ובמנה המונחת לפניו כדי שלא יתבייש. אין השמש אוכל בפני המסובין והן נותנין לו מכל תבשיל ותבשיל דרך הרחמנות כדי שיתישב לבו, אכל בעל הבית קודם האורח הרי זה מגונה. שנים שיושבין על השלחן הגדול פושט ידיו תחלה ואח"כ הקטן. והשולח ידו לפני גדול ממנו הרי זה גרגרן. מניחין פאה במעשה אילפס ואין מניחין במעשה קדרה. מעשה בר"י שהיה אכסניא אצל אשה אלמנה והביאה לפניו מעשה אילפס ולא הניח פאה, פעם ב' הקדיחתו מלח משך ידו ואכל לחם לבדו וכו', אמרה לו מפני מה הרבית בפת ומעטת בגריסין, מכאן אמר ר"י לעולם לא נצחני אדם חוץ מאשה אלמנה ותינוק ותינוקת: ומעשה בר"י שהיה מהלך בדרך בשדה ומצא נערה שהיתה יושבת בשדה אמר לה באיזה דרך אני הולך כו' א"ל זו הדרך לא כבשוה אלא לסטים כמותך. ושוב מעשה בר"י שהיה מהלך בדרך ומצא תינוק שהיה יושב על ב' דרכים א"ל בני מאיזה דרך אכנס לעיר, א"ל הרי שניהם לפניך זו ארוכה וקצרה זו קצרה וארוכה, הלך ר"י בקצרה וארוכה כיון שהגיע לחומת העיר ראה גנות ופרדסים שהם מקיפים העיר וחזר ר"י לאחוריו וראה התינוק יושב במקומו, א"ל בני לא כך אמרתי לך באיזה דרך אכנס לעיר א"ל גדול אתה זו היא חכמתך וגו', הלך ר"י ונשקו על ראשו אמר אשריכם ישראל שכלכם חכמים מגדוליכם ועד קטניכם.