חמשה דברים אמרו בפת אין מניחים בשר חי על הפת ואין נותנין הכוס ע"ג הפת ואין סומכין את הקערה בפת ואין זורקין את הפת ואין יושבין על האוכלים, כך שנינו בהלכות ד"א הוי שמח על שלחנך בשעה שרעבים באים ונהנים על שלחנך כדי שתאריך ימים בעוה"ז ותזכה לחיי העוה"ב. וכן עוד מד"א שלא יאמר האורח תנו לי ואוכל עד שיאמרו לו, וכן א"צ לומר לו שיאכל כיון שיש על השלחן לפניו מה שיאכל כל צרכו ובידו לאכול, וכ"כ בתורה (בראשית כד) ויושם לפניו לאכול ויאמר לא אוכל עד אם דברתי דברי, מי א"ל לאלעזר שיאכל שהוא משיבו לא אוכל אלא כיון שהמאכל מתוקן מונח לפניו ובידו לאכול אין לו שישים עצמו אמצעי ומליץ בינו ובין המאכל שהרי יכול להשיב אל המאכל אוכל או לא אוכל.
שלחן של ארבע · סימן ג׳, ה׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Shulchan Shel Arba, Warsaw 1878
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שלחן של ארבע, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.