צריך שיהא אדם צנוע באכילה ושתיה ולא יהא אדם קפדן על שלחנו ולא יאכל ולא ישתה מעומד ולא יאכל עד ד' שעות. שנים ממתינין זה לזה בקערה. ג' אין ממתינין. לא יאחוז אדם בידו פרוסה שיעור כביצה ואם עשה כן ה"ז רעבתן. ולא ילוק הקערה באצבעותיו ולא יאכל שום ובצל מראשו אלא מעליו. ולא ינשוך הפרוסה ויתננה לחברו לפי שאין דעת הבריות שוות, ולא יטול את הככר בשניו ויחזירנה לתוך השלחן. ומעשה בא' שהיה נוטל את הככר ותולה בשניו, אמר לו ר"ע לא כך בני אלא הנח עקבך עליו ותלוש. לא ישתה כוסו בבת אחת ואם עשה כן הרי זה גרגרן, שנים דרך ארץ. ג' מגסי הרוח. לא ישתה הכוס ויתננו לחבירו מפני סכנת נפשות, ומעשה בר"ע שהיה לו אכסניא אצל אדם אחד נתן לו את הכוס וטעמו, אמר לו ר"ע לך שתהו אמר לו בן עזאי עד מתי אתה נותן כוסות המוטעמין לר' עקיבא. לא יסמוך אדם הקערה בפת, ומעשה בר' עקיבא שהיה לו אכסניא אצל אדם אחד נטל פרוסה וסמך בה את הקערה חלטה ר"ע ואכלה כו', אמר לו כמדומה לי שהיית נכוה בפושרין ועכשיו אי אתה נכוה אפי' ברותחין:
שלחן של ארבע · סימן ג׳, ד׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Shulchan Shel Arba, Warsaw 1878
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שלחן של ארבע בנוסחו המקורי, בלי הערות השוליים של המהדורה. מה עוד משתנה בהצגה מפורט במקורות ורישיונות. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.