ונשים ועבדים אינן משלימין לעשרה. וקטן אם ראוי להשלים לעשרה אם לאו מצאתי בתשובת הגאונים ז"ל מעשה היה בימי רבינו יצחק ב"ר יהודה זצ"ל שהיתה דליקה בעירו ובא להתפלל ולא נמצאו עמו כי אם תשעה אנשים בני מצוה והביא קטן אחד וחומש בידו והתפללו. ויש מביא ראי' מהא דאמרינן בפרקי דר' אליעזר ויאמר ה' אל משה ואל אהרן לאמר. מהו לאמר אמר לו הקב"ה למשה אמור להם לישראל עד עכשיו היה אצלי סוד העיבור מכאן ואילך שלכם הוא לעבר את השנה. בשלשה מעברין את השנה כדברי ר' יוסי ר' אליעזר אומר בעשרה שנא' אלהים נצב בעדת אל ואם נתמעטו העשרה מביאין ספר לפניהן ועושין גורן עגולה לפניהן לפני אביהן שבשמים וראש הישיבה מזכיר לפניהם את השם ושומעין את קולו בלשון הזה וידבר ה' אל משה וגו' ומעון הדור אין נשמעין מאומה אלא כביכול אינו יכול שלא לשכון כבודו עליהם.
שבלי הלקט · סימן ט׳, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.