ואחד קדיש ואחד כל דבר שבקדושה צריך עשרה. דתנן אין פורסין על שמע פי' לומר יוצר אור עם הקדושה ואין עוברין לפני התיבה ואין נושאין כהנים כפיהם. ואין קורין בתורה. ואין מפטירין בנביא. ואין עושין מעמד ומושב. ואין אומרים ברכת אבלים ותנחומי אבלים. וברכת חתנים. ואין מזמנין על המזון בשם. פחות מעשרה. אמר ר' יהושע בן לוי לעולם ישכים אדם להמנות מעשרה ראשונים שאפי' מאה באין אחריו נוטל שכר כנגד כלם ואמרינן במדרש איכא ר' אחא אומר כל מי שמתפלל עם הצבור תפלתו נשמעת למה הדבר דומה לעשרה בני אדם שעשו עטרה למלך ובא עני אחד ונתן חלקו ביניהם מה המלך אומר מפני העני הזה איני לובש העטרה נלבשנה ומה דהיא היא. כך עשרה בני אדם צדיקים עומדים בבית הכנסת ורשע אחד ביניהם מה הקב"ה אומר מפני רשע זה איני מקבל את התפלה נקבלנה ומה דהיא היא. ורבנן אומרים כל מי שהוא מתפלל אחר הצבור מעשיו נפרטין הה"ד סתם תפלתי שתם כתיב פי' לשון הפרשה והבדלה כמו וישת לו עדרים לבדו:
שבלי הלקט · סימן ט׳, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.