שבלי הלקט · סימן ז׳, ד׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

וכתב ר' בנימין אחי נר"ו בשם הר"ר מאיר נר"ו למה לא תמה ר' יוחנן על מזמור אליך ה' נפשי אשא שאין שם בי"ת ו"ו קו"ף ומזמור אברכה את ה' בכל עת שאין שם ו"ו לפי שבשני המזמורים האלו יש בהם תשלומין שהרי במזמור אליך ה' נפשי אשא יש בו שני אלפי"ן אחת לעצמה ואחת לתשלום הב' וכן יש בו שני רשי"ן אחד לעצמה ואחד לתשלום הקו"ף שכן בא"ב ג"ד ה"ו תחלוף אל"ף לבי"ת וקו"ף לרי"ש ובסוף המזמור יש פ"א יתירה לתשלום הו' בחילוף א"ת ב"ש וכן בסוף המזמור מאברכה יש פ"א יתירה לתשלום הו'. וכן מצאתי בשוחר טוב אמר ר' יוסי יהא חלקי מגומרי הלל בכל יום ואוקימנא בפסוקי דזמרא. ומפרש במס' סופרים פרק י"ד דהיינו מתהלה לדוד עד סוף הספר שהן ששה מזמורים.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.