ורבינו שלמה זצ"ל פירש אלו שני מזמורין הללו את ה' מן השמים. והללו אל בקדשו. ותקנו חכמים ברכה לפניהם וברכה לאחריהן. לפניהם ברוך שאמר. ולאחריהן ישתבח. הא למדת שאסור להפסיק ולדבר משיתחילו ברוך שאמר עד שחותם החזן ישתבח. וכן מצאתי בשם רבינו שלמה זצ"ל כל הציבור רשאין לומר ישתבח בפיהם כמו שאומרין ברוך שאמר. אלא שנהגו שיאמר אותו החזן בעמידה ועונין אחריו אמן ומיד מתחיל הקדיש כדרך שאומרים קדיש על הפסוקין ואין ראוי להפסיק בכלום ענין בין פסוקי דזמרה לישתבח שאם יפסיק על איזה דבר וברך ישתבח נראה כמברך לבטלה. וברכת ישתבח אחר פסוקי דזמרא כברכת ההלל לאחריו וברכת ברוך שאמר כברכת ההלל לפניו.
שבלי הלקט · סימן ז׳, ה׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.