כתב ר' ישעיה זצ"ל שמעתי טעם בדבר שבכל התהלה יש ווי"ן באמצע חוץ משני פסוקין שאין בהם ווי"ן באמצע. חנון ורחום ה' ארך אפים וגדל חסד קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת. סימן נתן לך בראשי התיבות ח"ק א"ל ח' מחנון ק' מקרוב הרי ח"ק א' מארך ל' מלכל הרי א"ל לומר לך חק אל הוא לאמרו בכל יום. וכדי שלא יפשע אדם מלאמרו תיקנו שיאמרו אותו ג' פעמים דאי אפשר דלא לימריה חדא זימנא. ויש אומרים מה שתקנו לאמרו ג' פעמים כנגד ג' אבות. אמר ר' יוחנן מפני מה לא נאמרה נון בתהלה לדוד מפני שיש בה מפלתן של שונאי ישראל שנא' נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל ואפ"ה חזר דוד וסמכה ברוח הקודש שנא' סומך ה' לכל הנופלים.
שבלי הלקט · סימן ז׳, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.