וכתב רבינו חננאל ורבינו ישעיה זצ"ל בשם רב שרירא גאון זצ"ל דלית הלכתא כוותייהו אלא כר' יוחנן דשרי וכן פסקו רוב הגאונים זצ"ל דדבר שמצטמק ויפה לו מותר והא דאמרינן דבשיל ולא בשיל אסור להטמין אלא אם כן שדא ביה גרמא חייא פי' הר"ר שמחה זצ"ל דוקא כשבישל קדירה אחת לצורך היום והלילה דאיכא למיחש שמא יחתה בגחלים למהר בשולה לפי שרוצה לאכול ממנה בלילה אבל אנן דאית לן תרי קדרי חדא לרמשא וחדא לצפרא לא חיישינן למימר שמא יחתה בגחלים דהא אקצייה לקידרה דצפרא מדעתיה. ויום טוב שחל להיות בערב שבת היה מקפיד רבינו יהודה ב"ר נתן ז"ל שלא להטמין באבנים דסבירא ליה דאסור דהוי כמו בנין.
שבלי הלקט · סימן נ״ז, ז׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.