שבלי הלקט · סימן נ״ה, ד׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

ירושלמי בפרק מי שהפך את זיתיו. אמר ר' יוחנן לווין ברבית לחבורת מצוה ולקדוש החדש. ר' יוחנן בצפרא הוה נחית לכנשתא והוה מלקט פירורין ואכול ואמר יהא חלקי עם אילין דאכלין הכא רומשית משמע מהכא דהוא הדין לכל סעודת מצוה והוא הדין לסעודת שבת ויו"ט שסעודת מצוה הן. בעא מיניה רבי מר' ישמעאל ב"ר יוסי עשירים שבארץ ישראל במה הם זוכין להתעשר אמר ליה בשביל שמעשרין שנאמר עשר תעשר עשר בשביל שתתעשר ועשירים שבבבל במה הן זוכין בשביל שמכבדין את התורה ושבשאר ארצות במה הן זוכין בשביל שמכבדין שבתות וימים טובים.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.