אמר רב חסדא לעולם ישכים אדם להוצאת שבת שנאמר והיה ביום הששי והכינו את אשר יביאו לאלתר. תנחומא אמר רב חסדיי מנין שכל המוציא יציאה לשבת מצוה שישכים ויוציא משחרית שנאמר והיה ביום הששי ודרשו חכמים אין והיה אלא מיד שנאמר והיה כי קם הפלשתי. אמר ר' זעירא אע"פ שמוציא אדם ערב שבת משחרית מצוה שרודף בין השמשות שנאמר והיה משנה תני תחליף אבוה דרבנאי הוזאה ואמרי לה אחוה דרבנאי הוזאה כל מזונותיו של אדם קצובין לו מראש השנה [לר"ה] חוץ מהוצאת שבתות וימים טובים והוצאת בניו לתלמוד תורה שאם פיחת פוחתין לו ואם הוסיף מוסיפין לו אמרו עליו על שמאי הזקן שכל ימיו היה אוכל לכבוד שבת וכן היה שמאי אומר מחד בשביך לשבתיך.
שבלי הלקט · סימן נ״ה, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.