ומצאתי במנהגות אישפירא שמכריז החזן בפני הקהל קודם תפלת המוסף משיב הרוח והצבור עונין לברכה כדרך שנוהגין בהכרזת ראש חדש וכיון שמתחילין להזכיר שוב אינו פוסק. ויש שנוהגין שלא להזכיר משיב הרוח במוסף בלחש עד שישמעו תחלה מפי החזן כשמסדיר את התפלה בקול ואז אומר [החזן] שאתה הוא ה' אלהינו משיב הרוח ומוריד הגשם לברכה ולא לקללה לחיים ולא למות לשובע ולא לרעב לרצון ולא לרזון ממית ומחיה ואין דומה לך בא"י מחיה המתים:
שבלי הלקט · סימן שע״ב, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.