ובמנהג שלנו שאין בו הקפה מתברר להן ואין לשנות עד כאן לשונו וכן מנהג קדמון בידינו שאין הושענא בין בשבת בין בחול וכל תשעת ימי החג קורין הלל גמור ומאי שנא בחג דגמרינן ביה הלילא בכל יומא ומאי שנא בפסח דלא גמרינן ביה הלילא בכל יומא מפני שחג חלוק בקרבנותיו ופסח אינו חלוק בקרבנותיו ומפרש בירושלמי מפני שהלולב מתחדש בו כל שבעה. ובקריאת התורה בחולו של מועד קורין ארבעה וקורין בקרבנות החג כדתנן ושאר כל ימות החג קורין בקרבנות החג וגרסינן בפרק אחרון דסוכה אתקין אמימר בנהרדעא דמדלגי דלוגי וכתב רבינו יצחק פאסי ז"ל בשם גאון דמנהג בשתי ישיבות ביום ראשון וביום שני שהן שני ימים טובין קורין ובחמשה עשר בלבד וביום שלישי של חג שהוא יום ראשון של חולו של מועד כהן קורא וביום השני לוי קורא וביום השלישי ישראל חוזר וקורא וביום השלישי ישראל רביעי חוזר וקורא וביום השני וביום השלישי ועל פי הסדר הזה קורין בכל יום ויום עד היום השביעי וכן כתב רבינו ישעיה זצ"ל.
שבלי הלקט · סימן שע״א, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.