ורבינו שלמה ז"ל פי' יום שלישי של חג שהוא יום ראשון של חולו של מועד כהן קורא וביום השני לוי קורא וביום השלישי ישראל שלישי קורא וביום הרביעי וישראל רביעי הנוסף בשביל חולו של מועד חוזר וקורא וביום השני וביום השלישי שהן ספיקי היום וכן למחר שהוא רביעי לחג והוא שני לחולו של מועד כהן קורא וביום השלישי לוי קורא וביום הרביעי ישראל שלישי קורא וביום החמישי ישראל רביעי חוזר וקורא וביום השלישי וביום הרביעי שהן ספיקי היום וכן תמיד בכל יום ויום השלישי קורא בקרבנות של מחרת ביום השמיני לפי שאינו מימות החג אלא רגל בפני עצמו לפיכך יום שביעי שהוא יום ערבה כהן חוזר על קריאתו וקורא וביום החמישי לוי קורא וביום הששי ישראל שלישי קורא וביום השביעי ישראל רביעי חוזר וקורא וביום הששי וביום השביעי שהן שני ספיקי היום ותמיד הרביעי קורא שני ספיקי היום ושלשה הקוראין תחלה אין מקפידין על קריאתן יקראו מה שירצו ומ"מ כך היו נוהגין רבותי שני הראשונים קורין שני ספיקי היום והשלישי בפרשת יום המחרת שאינו מספיקי היום והרביעי חוזר וקורא מה שקראו שנים הראשונים.
שבלי הלקט · סימן שע״א, ד׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.