ומצאתי בשם רבינו יואל הלוי ז"ל ראיתי בני אדם שהולכין בשדה כנענים וקוצצין ערבה להושענא ביום שביעי לערבה ונראה לי דשלא כתורה הן עושין. מדגרסינן בפרק לולב הגזול אמר להו רב הונא להנהו אוונכרי כי זבניתו אסא מכנענים לא תגזו אתון אלא ליגזזו אינהו וליתבי לכו מאי טעמא סתם כנענים גוזלי ארעתא נינהו וקרקע אינה נגזלת ובני נח הוזהרו על הגזל ואפי' כנעני מכנעני כדמוכח בפרק ארבע מיתות ומסתמא כנענים גוזלין שדה זה מזה וקיימא לן בהגוזל בתרא כדר' עקיבא דאמר גזל כנעני אסור והא דאמר רב אשי התם כי אזל בארבא חזא להנך שיבשי דגפנא דתלו לבר מפרדיסא ותלו ביה קיטפי דענבי ואמר ליה לשמעיה חזי אי דכנעני הוא אייתי לי. מפרשין רבוותא משום הפקר דתלן לבר מפרדיסא שרי. ולפיכך צריך לבני אדם ליזהר בדברי רב הונא ואין לחלק בין בבל לחוצה לארץ שאנו נמשכין אחריהן.
שבלי הלקט · סימן שס״ט, ו׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
