ואע"פ שפי' רבינו שלמה ז"ל סתם כנענים גוזלי שדות מישראל הם לאו דוקא היא דמה לי מישראל מה לי מכנעני שהרי שניהן תורת גזל נוהגת בהן ואין להקל בדבר עד כאן לשונו וכבר כתבנו לעיל בהלכה שמ"ט דההוא דרב הונא בהושענא דאוונכרי עצמן אבל אחרים יוצאין בו אפי' אי גזוזי לה אנווכרי שהן ישראלים דהוי ליה יאוש בידא דאוונכרי ושינוי רשות בידא דידן הכי נמי אותו שקוצץ הערבה אינו יוצא בה אבל ישראל אחר יוצא בה ועוד מצאתי בדברי הגאונים ז"ל מעשה ונקצצה ערבה על ידי כנענים בשבת ויום ערבה חל להיות באחד בשבת ושאלו למורי והתיר מידי דהוה נכרי שהביא דורון לישראל אם יש מאותו המין במחובר שמותר לערב בכדי שיעשו ואע"ג דתנן בפרק שואל נכרי שעשה ארון וחפר הקבר אם בשביל ישראל לא יקבר בו עולמית התם היינו טעמא כיון דמתעביד ביה איסורא הוי בזיון ליקבר בו. ואי משום מצוה הבאה בעבירה אומר מורי שאין להימנע דלא שייך לומר כן כי אם לענין גדול.
שבלי הלקט · סימן שס״ט, ז׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.