שבלי הלקט · סימן ל״ה, ו׳

ובארץ יון [ובלומברדיאה] הקורא קורא והחזן שותק ויישר כחם דכתיב אנכי עומד בין ה' וביניכם משה שומע מפי הגבורה ומשמיע לישראל ולא שניהם יחדיו כמו שאתה עושה והחזן שלך ופירש הירושלמי כך הוא קם חזנא וקרא בסיפרא ולא קם בר נש תחותוי לא עמד אחריו אחר במקומו לתרגם. אלא החזן עצמו היה מתרגם וזה סרסור השומע מפי הקורא ומתרגם לאחרים כמו סרסור שקונה מזה ומוכר לזה (וכן) [זהו] פירוש נכון ולא כפירושך שיהיו שניהן קורין עד כאן לא שנית במגילה שלא יהיה שנים קורין בתורה וא' מתרגם ותיפח רוחם של חזנים שהעומד לקרות בתורה מברך לפניה ולאחריה והחזן קורא ועוד פעמים ששותק הקורא ומברך ברכה לבטלה והציבור לא יצאו ידי קריאת שבעה והחזן מברך ששה [פשיטים] לכבוד התורה והוא קלון התורה ועתיד הקב"ה לפרע ממי שיש בידו למחות ואינו מוחה ובידי אין למחות כי אומרים מנהג אבותינו תורת משה רבינו כמו שכתבת ובשמחת תורה יצאתי מבית הכנסת [בחרי] אף כי שמעתי לבלע זה החזן מדלג יותר מד' פעמים עבור ששה פשיטים במה שלא התירו לו ולדן אמר ולאשר [אמר] ורב ושמואל נחלקו בדילוג של ראש חודש ובקושי התירו שם דלא אפשר ואתה יכול למחות ואם תמחה תזכה לשם ולתהלה בישיבה של מעלה.