הלכך מאי פגמו איכא. בשלמא התם [היוצאים] שמעו שני כהנים שעומדים ומברכין בתורה ואהכי תמהי ואמרי חד מנייהו פגום אבל הכא שאינו מברך ברכת התורה ועוד שהוא מחזן לא תמהי ומשום המכירין אותן אין לחוש ואי משום אורחין הבאים מארץ רחוקה מה הם יודעין שהחזן הוא כהן הואיל ואינו מברך בתורה במקום כהן. ועוד דמשמע בירושלמי שאין אדם קורא בתורה עד שיהיה אחר מחזן עליו כדאמרינן בפ' בתרא דירושלמי דמגילה ומאחר שבלא החזן אין לקרות לא אתי למימר דפגום הוא ודעתך תודיעני.
שבלי הלקט · סימן ל״ה, ד׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.