מצאתי שכתב רבינו יואל ב"ר יצחק הלוי לרבינו אפרים ז"ל שמעתי עליך שאתה אוסר לחזן שהוא כהן או לוי שיקרא כהן אחר לקרוא בתורה או הלוי שיקרא לוי אחר משום דאמרינן כהן אחר כהן לא יקרא משום פגמו של ראשון וכן הלוי ותמהני הלא מפני היוצאין גזרו שלא יראו כי זה קורא אחר הראשון ויאמרו ראשון לא עלה למנין שבעה והכא אפילו היוצאין יודעין שהכהן עומד ומחזן כמנהג כל המקומות שיש חזן שקורא כל הקוראין לעמוד ולקרות ואותן הקרואין הן קוראין בתורה ומברכין אבל החזן אינו מברך וקורא אלא שמסייע לקרות עם הקורא מפני שיש שאינן בקיאין לקרות ומקרין אותן כדרך שהיו עושים בבכורים כך פירש רבינו חמי הטעם בספרו.
שבלי הלקט · סימן ל״ה, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.