ופסק רב פלטוי גאון זצ"ל כר' יוחנן דגזול ויבש פסולין אפי' בי"ט שני [וכן פסק גם בעל הלכות גדולות ז"ל] ורבנו ישעיה זצ"ל פסק כרב אשי דהוא בתרא דמוקי מתניתין ביום טוב ראשון אבל ביום טוב [שני] אפילו גזול כשר וכן כתב בעל המאור ז"ל יש מן הגאונים הרבה שפסקו כר' יוחנן שאמר משום ר' שמעון בן יוחי שהגזול פסול אף ביו"ט שני בודאי לכתחילה שפיר דמי ליפרש מינה לאפוקי נפשין מפלוגתא ומשום דמאיס לגבוה מיהו לא חזי לן למסמך על הא דר' יוחנן משום ר' שמעון בן יוחי דשמעת מינה דייאוש כדי קני [כו'] ואף ר' יצחק בר נחמני [משמיה דשמואל] פליג עליה [בפי'] דקאמר ביו"ט שני מתוך שיוצא בשאול יוצא נמי בגזול ורב אשי דהוא בתרא מפריק לה אליביה אלמא דהכי הלכתא וכן פסק בעל הדברות בשם רבינו [יצחק] אבן גיאות זצ"ל כל פסולות ארבעה מינים ביו"ט ראשון קיימא דאוריתא אבל ביום טוב שני דרבנן לא שנא גזול לא שנא יבש ולא שנא שאר פסולין כשירין כדרב יצחק אמר שמואל דהא רב אשי אוקמא למתניתין ביום טוב ראשון ועוד דלגבי אתרוג שנקבוהו עכברים אוקמוהו למתניתין ביו"ט ראשון:
שבלי הלקט · סימן שמ״ח, ה׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.