ואחי ר' בנימין זצ"ל סבירא ליה כפי' רבינו גרשום זצ"ל דהא עלה קיימינן כדקאמר ויש מהן ארבעה פעמים ביום ועלה קא מפלגי בברייתא ר"מ ורבי יהודה ור' יוסי ואיפסקא הלכתא כר' יוסי וכיון דאיפסקא הלכתא כר' יוסי בעי תלמודא האידנא מאי טעמא פריסי כהני ידייהו במנחתא ומשני כיון דסמוך לשקיעת החמה מצלינא ליה כתפלת נעילה דמיא פי' לפי שסדר היום מרובה ומאחרין תפלת המנחה עד קרוב לשקיעת החמה ואין הפרש בזה בין יום הכיפורים לשאר תעניות והא דקאמר בסוטה במנחתא דתעניתא להוציא מנחה דכל יומא ולא הוציא יוה"כ מן הכלל כמו שלא הוציא ימים טובים מכלל מוספי דשבתא אלא דרגא דרגא קא סליק ברישא קאמר בזמן שהכהנים נושאין את כפיהן העם מה הם אומרים וקאי אתפלת שחרית דכל יומא והדר קאמר במוספי דשבתא מאי והוא הדין לכל שאר ימים שיש בהן תפלת מוסף והדר קאמר במנחתא דתעניתא והוא הדין ליום הכיפורים והדר קאמר בנעילה שהוא ביום הכיפורים לבד. מכל מקום מנהג פשוט בידנו שלא לאומרו במנחה מאחר שאמר אותו בנעילה ואנו כתבנו מה שנראה לנו:
שבלי הלקט · סימן ש״כ, ז׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.