שבלי הלקט · סימן ש״כ, ג׳

וכתב בעל הדברות ז"ל שצריך להיזהר שלא להאריך ולהרבות בסליחות שבתפלות [שחרית] כמו שרגילין להאריך כדי שיתפללו במוסף קודם שתגיע שעת המנחה דקיימא לן היו לפניו שתי תפלות אחת של מנחה ואחת של מוספין מתפלל של מנחה ואח"כ מתפלל של מוספין אלא שנהגו להאריך ובתפלת המנחה אומרים מה נאוו על ההרים כדרך ימים טובים ואם הוא שבת מתפללין אם תשיב ואומר תהלה ובא לציון וכולא סדרא וקדיש עד לעילא ואם הוא שבת אומרים ואני תפלתי ומוציאין ספר תורה וקורין בו ג' בני אדם בפרשת אחרי מן כמעשה ארץ מצרים עד סוף הפרשה והקורא שלישי בתורה הוא המפטיר בנביא ומקדישין בין קריאת התורה להפטרה ומפטירין בנבואת יונה בתרי עשר ומתחילין ועלו מושיעים בסוף נבואת עובדיה ומסיים מי אל כמוך בסוף נבואת מיכה דקיימא לן בנביא של שנים עשר מדלגין מנביא לנביא וחותמין בברכות כסדר היום.