ובקדושת השם אומרים ובכן תן פחדך ה' אלהינו על כל מעשיך ובכן תן כבוד יש מפרשין ובכן שם הוא שהאותיות שלו עולין למנין אנ"י והו"א אנ"א ה'" ואני והוא מפורש בס' יצירה. וחותמין בא"י המלך הקדוש כדאמרי' בברכות כל השנה כולה מתפלל אדם האל הקדוש האל המשפט חוץ מראש השנה עד יום הכיפורים שאומרין המלך הקדוש המלך המשפט. אתה בחרתנו מכל העמים וכו' ותתן לנו ה' אלהינו באהבה מועדים לשמחה וחגים וזמנים לששון ויום הזכרון הזה וכו'. ולפי דברי רב האיי גאון זצ"ל אין אומרים מועדים לשמחה וחגים וזמנים לששון לא בתפלה ולא בקידוש שהרי אינו בכלל הרגלים אלא אומר ותתן לנו ה' אלהינו באהבה את יום הזכרון הזה וכו'. יש מן החכמים כשיבוא ראש השנה בחול אומרים את יום הזכרון הזה יום תרועה מקרא קודש וכשיבוא בשבת אומר את יום הזכרון הזה זכרון תרועה מקרא קודש והטעם שלהן בשבת שאין תוקעין אומרים זכרון תרועה אבל כשיבוא בחול אומר יום תרועה שהרי תוקעין ומפורש בפסיקתא דראש השנה כתוב אחד אומר יום תרועה וכתוב אחד אומר זכרון תרועה הא כיצד כאן בחול כאן בשבת ובגמרא דידן נמי איתא וכן מצאתי מפורש במס' סופרים אם חל ראש השנה להיות בשבת אין אומרים יום תרועה אלא זכרון תרועה לפי שאין תקיעת שופר דוחה שבת בגבולים משום גזירה:
שבלי הלקט · סימן רפ״ו, ו׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.