שבלי הלקט · סימן רפ״ו, ה׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

ובשם רב עמרם ורב כהן צדק גאונים זצ"ל מצאתי כך אנו רגילין בישיבה לאומרן ולא פליג אהא דלא ישאל אדם צרכו בשלש ראשונות דהתם צרכי יחיד הוא דלא ישאל אבל צרכי רבים ישאל וכן אומר רב פלטוי גאון זצ"ל וכן מצאתי בשם ר"ת זצ"ל דצורכי יחיד אל ישאל אבל צורכי רבים ישאל תדע דשלש אחרונות כולן לשון שאלה הן רצה ה' אלהינו וכו' שים [שלום] וכן מנהג פשוט בידינו מאבותינו לאומרן ואין לשנות:
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.