יש נוהגין להתענות בשני ימים של ראש השנה וסומכין על האגדה הכתובה למעלה בהלכה רפ"ב שיש ספרים שכתוב בהן באין גדולי ישראל ומתענין בראש השנה ושמעתי מבחור אחד ור' דוד שמו שהיה רגיל להתענות בראש השנה והיה אומר שכך קבלה בידיהן שכל מי שרגיל להתענות בראש השנה ומשנה רגילתו שלא להתענות אינו משלים שנתו. ובמנהגות בני אישפירא מצאתי שאין חכמי אישפירא נוהגין להתענות בראש השנה ולא לעמוד בבוקר לומר סליחות ובשם רב יהודאי גאון זצ"ל מצאתי אסור להתענות בשני ימים טובים של ראש השנה משום שקרוי חג כשאר ימים טובים שנאמר תקעו בחודש שופר בכסא ליום חגנו. וכשם שבשאר ימים טובים אסור להתענות כך אסור להתענות בראש השנה משום עונג יום טוב.
שבלי הלקט · סימן רפ״ד, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.