גרסינן בברכות פרק היה קורא בעא מיניה אשיאן (קמא) [תנא] דבי רב אמי מרב (אסי) [אמי] השרוי בתענית מהו שיטעום פי' לטעום את התבשל אם צריך מלח או תבלין אכילה ושתייה קביל עילויה והא לא קא אכיל ושתה או דילמא הנאה קביל עילויה והא קא מתהני אמר ליה טועם ואין בכך כלום תניא נמי הכי מטעמת אינה צריכה ברכה והשרוי בתענית טועם ואין בכך כלום ועד כמה רב אמי ורב אסי טעמא עד רביעתא. רבינו שלמה זצ"ל פירש עד רביעית הלוג ורבינו יהודה בר נתן זצ"ל פי' עד רביעית ביצה. כתב רבינו יצחק זצ"ל ומפרשי רבנן דצריך לאיזדוהרא כי היכי דלא ליבלע כלום.
שבלי הלקט · סימן רע״ט, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.