שבלי הלקט · סימן רע״ח, ד׳

מצאתי בשם רבינו שמואל בן רבינו דוד ז"ל המתענה בשבת או ביום טוב תענית חלום אומר אחר תפלתו אלהי בזמן שבית המקדש קיים ואינו אומר ענינו וכן קבל מרבותיו. שאלו לגאונים ז"ל על עשרים ושתים צומות או עשרים וארבעה ושלשים וששה אם חלו בראש חדש או בימים שאין להתענות בהן אם רשאי להתענות אם לאו והשיבו עשרים וארבעה תענית שכתבת איני יודע מי תיקנם אם מחכמים הראשונים או מי לכן אין להתענות [בהם] בראש חדש דראש חדש דאוריתא הוא ואין להתענות בו אבל מגילת תענית שכתב חנניה בן גרון אילין יומיא דלא להתענאה בהון בטלו להו והרוצה להתענות בהן יתענה חוץ מחנוכה ופורים שהן אסורין לפניהם ולאחריהם מותרין דהלכה כרבן שמעון בן גמליאל דאמר בהון בהון שני פעמים הן אסורים לפניהם ולאחריהם מותרין וי"ד וט"ו באדר הראשון אסורין בשניהם כדאמרינן אין בין י"ד דאדר ראשון לי"ד דאדר השני אלא מקרא מגילה ומתנות לאביונים הא לענין הספד ותענית זה וזה אסורין ואלו ד' צומות כתב מר [רב] כהן צדק זצ"ל מי שרוצה להתענות יתענה ומי שאינו רוצה להתענות אל יתענה חוץ מט' באב הואיל והוכפלו צרות לישראל והביא ראיה ממה שאמרו רבותינו בפ' ראשון של ראש השנה. אמר רב פפא יש שמד צום יש שלום יהיה לששון ולשמחה אין שמד ואין שלום רצו מתענין רצו אין מתענין זהו מן ההלכה אבל השתא במקומותינו קבעינהו צבורא עלייהו במנהגן לא גריעי דרכייהו מדרכי צבורא. ואין בתענית צבור לכל הלכות תענית כט' באב ונפקא מינה לעוברות ומניקות דאין צריכין להתענות באלו כט' באב: