שבלי הלקט · סימן רע״ח, ג׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

יש תימה למה דחקו להתענות בשבת ע"י חלום מה איכפת ליה בהקדמת יום אחד והרי הוא יכול להתענות למחר וכתב אחי ר' בנימין זצ"ל לפי מה שאמרו רבותינו ז"ל חלום אחד מששים בנבואה ולפי שהקב"ה חס על בריותיו מראה להם מה עתיד לבוא עליהם כדי שיכנע לבם ודבר זה מפורש על ידי אליהוא בחלום חזיון לילה בנפול תרדימה על אנשים בתנומות עלי משכב אז יגלה אוזן אנשים ובמוסרם יחתום כלומר תיכף לחתימה מראה להם העתיד לבא עליהם וכל כך למה להסיר אדם מעשה וגווה מגבר יכסה יחשך נפשו מני שחת וחיתו מעבור בשלח ובסמוך לענין כתיב (אשר) [אם] יש עליו מלאך מליץ אחד מני אלף להגיד לאדם ישרו ויחננו ויאמר פדעהו מרדת שחת מצאתי כופר הא למדת שתכף לחתימה מראה להם בחלום הראוי לבוא עליהם לכך ראוי להתענות ביומו. ובעינוי יום השבת יכנע לבו ביותר לפי שהוא יום עונג ושמחה והרי הוא צריך להתענות. וכן מה שאמרו רבותינו כל היושב בתענית בשבת קורעין לו גזר דינו של שבעים שנה כתב עלה רבינו יצחק פאסי זצ"ל מפרשי לה רבנן בתענית חלום והא דאמרינן מר בריה דרבנא הוה יתיב בתעניתא כולא שתא לבר מיומא דעצרתא ויומא דפוריא ומעלי יומא דכיפורי פי' הרב ר' אליעזר הלוי זצ"ל שאם היה מזדמן לו תענית חלום בכל ימות השנה היה מתענה זולתי אלו אבל בלא חלום לא היה מתענה בשבתות וימים טובים.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.