ורבינו תם זצ"ל כתב על דברי הגאונים זצ"ל דאין לחוש לאונס או לשגגה ויכול לומר ענינו ערבית ושחרית כמו שאומר. בפרק במה מדליקין שכיון שלוה תעניתו כשנאנס על מנת לפרוע לא קרינן ביה שקרן והביא ראיה מהא דאמרינן בפ"ק דתענית ר' יהושע בריה דרב אידי איקלע לבי רב אמי וכו' לוזיף מר וליפרע אמר להו תענית חלום הוא ולימא להו כבר התפללתי ענינו ונמצאתי שקרן ועוד היכי אמרי ליה לוזיף מר וליפרע והלא ידעו שכבר התפלל ענינו מאמש אלא שמע מינה שלא נמצא שקרן כיון שלוה תעניתו על מנת לפרוע.
שבלי הלקט · סימן רע״ז, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.