שבלי הלקט · סימן רע״ז, ד׳

והר”ר אביגדור כהן צדק ז"ל אמר בשם רבינו נסים ז"ל שצריך לומר ענינו ערבית שחרית ומנחה דהכי איתא בירושלמי כיצד אומרה בלילה שבת ויומו. ובתפלת שחרית מתפללין כסדר שאר הימים ומזכירין ענינו בשומע תפלה ושליח צבור קובעה ברכה בפני עצמה בין גואל לרופא וחותם העונה בעת צרה מושיע וברכת סלח לנו אבינו מאריכין ומזכירין שלשה עשר מדות בלשון תחנונים לפי שברית כרותה להם שאינן חוזרות ריקם שנאמר הנה אנכי כורת ברית. ואומרים סליחות ודוים מעין המאורע כפי רצון הקהל ככל הסדר הכתוב במחזורים ונופלין על פניהם ואומרים זכר ברית אברהם ותחנה ואם הוא שני וחמישי אומרים הרחמן אבל אין אומרים ועתה ולא הוידוי לאחר שהסדיר החזן שמונה עשרה שהרי כבר אמרוהו בתוך סדר הסליחות ואם יש בבית הכנסת ברית מילה אין ממעטין בסליחות ובשלש עשרה מדות אבל אין נופלין על פניהם כמו שכתבנו בערוגה זו הלכה רע"א. קדיש עד לעילא וקורא בתורה שלשה בני אדם בפרשת כי תשא ויחל משה כמו שכתבנו בתחילת ערוגה זו ומסיימים תפלתן כסדר שאר הימים. ואומר ברכת כהנים דהכי איפסקא הלכתא בהדיא במסכת תענית דבמנחה דתעניתא פרסי כהני ידייהו ובארבע צומות אומרין בתפלת המנחה ובא לציון וכל סדר הקדושה וקורין בתורה ויחל משה כסדר שחרית ובתפלת לחש אומרים לאחר המברך את עמו ישראל בשלום אלהי בזמן שבית המקדש היה קיים וכו' כסדר הכתוב במחזורים ומזכיר ענינו כמו בשחרית ובתפלת ערבית אין צריך להזכיר ענינו. בתנחומא פרשת וירא אליו מנין סמכו הדורות שיהא מתענין בשני ובחמישי אלא כשעשו ישראל אותה המעשה עלה משה בחמישי וירד בשני לכך התקינו חכמים שיהו מתענין בשני ובחמישי בעלייתו של משה וירידתו ויש נותנין בו סימן דרשו ה' בהמצאו ב' ה' מצאו והוא יום שבית דין של מעלה ושל מטה שוין. ירושלמי נשייא דנהיגין דלא למיעבד עיבידתא בריש ירחא ובשני ובחמישי עד שתתפני תעניתא מנהג וכן המנהג פשוט בידיהן שלא לעשות מלאכה ביום התענית בעוד שהצבור מתפללין תפלת שחרית: