אמר שמואל כל תענית שלא קיבלה עליו מבעוד יום לאו שמיה תענית ואי יתיב למאי דמיא אמר רבה בר שילא כמפוחא דמליא זיקא. אימת מקבלה רב אמר במנחה ושמואל בתפלת המנחה אמר ר' יוסף כוותיה דשמואל מסתברא דכתיב במגילת תענית לכן כל אנשיי דייתי עלוהי מן קדמת דנא ייסר בצלו וכו'.
שבלי הלקט · סימן רע״ה, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.