רבינו ישעיה זצ"ל פסק דלית הלכתא כשמואל דהא קי"ל מתענין לשעות. והמתענה לשעות מתפלל תפילת תענית ונראה בעיני דהלכתא כשמואל דמסיק רב יוסף כוותי' ועוד דאמרינן בפרק סדר תעניות דבי נשיאה גזר תעניתא ולא אודעוה לר' יוחנן ולר' שמעון בן לקיש למחר אודיענהו אמר ליה ר' יוחנן לרבי שמעון בן לקיש ליתי מר ליתיב בתעניתא אמר ליה והלא לא קבילנא מאורתא אמר ליה בתרייהו דבי נשיאה גררינן הא למדת בפי' שצרך לקבלו עליו מאתמול דאי לא דגרירי בתר בי נשיאה לא היו מתענין וכן כתב רב אחא משבחא זצ"ל בשאילתא דויחל משה ומאן דמקבל תעניתא צריך לקבולי מבעוד יום ומכל מקום לא תקשינן הא דאמרינן מתענין לשעות וכן יש לפרשו יכול אדם להתענות לשעות ושם תענית עליו. מיהו לא הוה מצוה מן המובחר כאילו קיבלו מבעוד יום:
שבלי הלקט · סימן רע״ה, ד׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.