שבלי הלקט · סימן רע״ב, ג׳

גרסינן בירושלמי בתענית פרק בתרא. זעירא בר חמא אישפזיכניה דר' יהושע בן לוי ודרב אמי ודרב אסי ודכולהו רבנן דקיסריה הוה אמר ליה לרב יוסף בריה דרבי יהושע בן לוי בר אריאתא אימא לך מילתא מעלייתא דהוה עביד אבוך ערב תשעה באב מביאין לו מטפחת ושורה אותה במים ומקנח בה פניו ידיו ורגליו למחר מעבירה על גבי עיניו ואינו חושש. ירושלמי בתענית פ"ק זעירא בר חמא יוסף בריה דרבי יהושע בן לוי בתענית צבור מרחיץ ידיו ופניו כדרכו. בט' באב מרחיץ ידיו ומעביר על פניו ביום הכיפורים מרחיץ ידיו ומקנחן במפה ומעביר את המפה על פניו. ויש לפרש הירושלמי מרחיץ ידיו היינו ראשי אצבעותיו ששופך עליהם מים מעט משום רוח רעה השורה עליהן כי היכי דלא תיקשי אגמרא דידן. תניא כל חייבי טבילות טובלין כדרכן בין בתשעה באב בין ביום הכיפורים מיכן אומר ר' יצחק בר' שמואל זצ"ל דנידה שאירע טבילתה בליל ט' באב אסורה לטבול דלית הלכתא כהך ברייתא דפרק כל כתבי דהא פליגי עלה במס' תענית ר' חנינא אומר כדיי הוא בית אלהינו לאבד עליו טבילה פעם אחת בשנה ואמרינן עלה בירושלמי דביצה הורה ר' לוי כהדא דר' חנינא סגן הכהנים וגם בלא הירושלמי נראה כן דדוקא בימי התנאין שהיו עסוקין בטהרות לכך מותר לטבול בליל תשעה באב. אבל בערב תשעה באב סמוך לערב תוכל לרחוץ ולחוף כדי שיהא נקל לה עדיין לחוף קצת ליל מוצאי תשעה באב ולטבול. ומי שהיה לו חטטין בראשו סך כדרכו ואינו חושש. ונעילת הסנדל לא נאסר אלא מנעל של עור ותמצא מזה בערוגת יום הכיפורים הלכה שד"י.