תנו רבנן כל מצות הנהוגות באבל נוהגת בתשעה באב. ואסור ברחיצה בסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המטה ואסור לקרות בתורה ובנביאים ובכתובים. ולשנות במשנה בהלכות ובהגדות ואינו קורא במקום שאינו (ראוי) [רגיל] לקרות ואינו שונה במקום שאינו רגיל לשנות אבל קורא בקינות ובאיוב ובדברים הרעים של ירמיה ותינוקת של בית רבן בטלין משום שנאמר פקודי ה' ישרים משמחי לב אמר ר' אלעזר אסור לאדם להושיט אצבעו במים בט' באב כדרך שאסור ביום הכיפורים ומפורש בתשובות הגאונים זצ"ל דוקא בלא היו ידיו מלוכלכות בטיט וצואה ולא בשעה שיוצא מבית הכסא דלא עדיף תשעה באב מיום הכיפורים וקא אמרינן ביום הכיפורים אע"פ שאמרו שאסור לרחוץ מקצת גופו ככל גופו אם היו ידיו מלוכלכות בטיט ובצואה רוחץ כדרכו ואינו חושש וכן הלכה.
שבלי הלקט · סימן רע״ב, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.