ירושלמי תני אבל ומנודה שהיו מהלכין בדרך מותרין בנעילת הסנדל וכשיבואו לעיר חולצין וכן בט' באב וכן בתענית צבור. ונשאל לגאון אחד הא דתנו רבנן כל מצות הנוהגת באבל נוהגת בתשעה באב אסור ברחיצה וכו' ואית בהו נעילת הסנדל ואמרינן באבל מקצת היום ככולו בט' באב מהו לנעול את הסנדל אחר התפלה עם נטות היום אי אסור כולי יומא. מנהגא במתיבתא שאין נועלין סנדל כל היום כולו ובזמן שבאין במנחה לבית הכנסת יש מביאים סנדליהן בידיהן וכשמתפללין תפלת ערבית נועלין ויוצאין אף אתם עשו כן.
שבלי הלקט · סימן רע״ב, ד׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.