ואחי ר' בנימין נר"ו כתב דאפילו על היין מצינן למימהל ויהבינן ליה לינוקא דליכא למיחש משום דלמא אתי למיסרך לפי שאינו דומה לקידוש על הכוס בלילי יום הכיפורים דהתם מילתא דקביעא הוא וכיון דחזו דכל שתא ושתא יהבי ליה כסא דקדושא בההיא יומא מימר אמר דינא הכי ואתי למיסרך אבל הכא זמנין דמיקלע וזימנין דלא מקלע ליכא למיסרך מידי ותו דהכא לאו כל שעתא ושעתא לחד ינוקא יהיב ליה אבל התם בקידוש כל חד וחד הוה יהיב ליה לינוקא דכולהו בעי לקידושי ואי משום טעימת התינוק הנימול אינו כלום שאין בה שיעור טעימה:
שבלי הלקט · סימן רע״א, ד׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.