ונראה בעיני שאין יכולין אותן שהתפללו להצטרף עם אותן שלא התפללו אלא אם כן היו אותן שלא התפללו רוב הצבור דהיינו שבעה כדאמרינן בברכות פרק שלשה שאכלו אמר רב יהודה בריה דרב שמואל משמיה דרב תשעה אכלו דגן ואחד ירק מצטרפין פי' לזמן בשם אמר ר' זירא בעאי מיני' דרב יהודה שמונה מהו שבעה מהו ששה ודאי לא מבעיא לי אמר ליה ר' ירמיה שפיר עבדית דלא איבעיא לך (אמר ליה) התם מאי טעמא דהא איכא רובא הכא נמי הא איכא רובא ואיהו סבר רובא דמינכר בעינן השתא ומה [ברכת] המזון בשם שהוא הזכרה אחת בעינן רוב הניכר דהיינו שבעה להצטרף אותן שאכלו ירק שלא נתחייבו בזימון עם אותן שנתחייבו בזימון תפלה שיש בה כמה קדושות והזכרת וקדושין שאינן אלא בעשרה כדילפינן תוך תוך על אחת כמה וכמה שצריכה רוב הניכר. וכן מצאתי לגאון אחר זצ"ל או יבואו חמשה או ששה אנשים בבית הכנסת וכבר התפללו צבור ורוצין לקחת מאותן אנשים שהיו בבית הכנסת אינן יכולין לעשות כן עד שיהיו שבעה אותן שלא יצאו ידי חובתן ויקחו מהשאר עד שישלימו לעשרה דבעינן רובא דמנכר.
שבלי הלקט · סימן כ״ז, ד׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.