מצאתי תשובה לגאון זצ"ל עשרה שהתפללו ושמעו כלם ברכו או קדושה וכל סדר התפלה אומר רבינו שיכולין למנות למנין אחד בשביל יחיד שלא התפלל כמו שעושין לחתן או ליחיד שלא השכים לבית הכנסת. ואפי' אחד מאותם שהתפללו כבר יכול לחזור ולהתפלל ולהוציא את החייב ור' סומך ומראה פנים ממה שהצבור מתפללין כל אחד ואחד י"ח ברכות וחוזר החזן וכופל י"ח בשביל הקדושה ונמצא אותן שהתפללו נמנין למנין בשביל הקדושה לבדה נענה מאן דהוא ואמר שמא בשביל הקדושה שלא אמרו כל אחד ואחד לעצמו לפיכך הן נמנין נמצאו עדיין מחויבים בדבר והשיב ר' לא מצינו לה בכל התלמוד חיוב אלא חביבה היא לנו ואינה בפחות מעשרה. ובמס' סופרים מצאתי במקום שיש לנו תשעה ששמעו בין קדיש בין ברכו ואחר התפלה עמד אחד בפני אלו ואמר קדיש או ברכו יצא ידי חובתו.
שבלי הלקט · סימן כ״ז, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.