ופירוש רבינו יצחק פאסי זצ"ל דתנא קמא סבר חייב בכל מצות האמורות בתורה חוץ מתשמיש המטה שאסור ורבן שמעון בן גמליאל סבר חייב נמי בתשמיש המטה וקיימא לן כתנא קמא הכא נמי נימא דאסור בתשמיש המטה מידי דהוה אאונן. דבר זה אינו. חדא דלא דמי לאונן שיום ט' באב אבילות הוא ולא יום אנינות ועוד אפילו תנא קמא לא אסר ליה לאונן בתשמיש המטה כמו שפירש בעל המאור ז"ל מדיוקא דברייתא לאו איסורא משמע אלא דרשב"ג מחייב ליה בתשמיש המטה מתוך שחייב בכל המצות [האמורות בתורה] ותנא קמא פטר ליה אבל איסורא ליכא מאן דאמר בהדיא דהא לא שמעינן כלל מהא ברייתא אם יש אבילות בשבת או אין אבילות.
שבלי הלקט · סימן רס״ו, ה׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.