שבלי הלקט · סימן רנ״א, ח׳

ובתשובות הגאונים זצ"ל מצאתי וששאלתם אין משחיזין את הסכין ביו"ט הלכתא כשמואל דאסר בשל אבן או כסברא דרב יוסף ורבה. כך ראינו אע"ג דקא אמרינן במתני' אין משחיזין את הסכין וקאמר בשל אבן אסור בשל עץ מותר לית הלכתא כהדין לישני אלא מותר [להשחיז] את הסכין ואפי' בשל אבן ואפי' לחדדה כר' יהודה דמתיר במכשירי אוכל נפש ואמר אביי הוה קאימנא קמיה דמר והוה קא מעביר סכינא אפומא דריחיא (הלכך) לפיכך מן טעמים אלו מותר. וכן כתב רבינו ישעיה זצ"ל שאם נפגמה ביום טוב או עמדה מותר לחדדה כר' יהודה במשחזת [של אבן] כיון דלא הוה אפשר לעשותה מערב יום טוב. דרש רב חסדא ואיתימא רב יוסף אחד סכין שנפגם ואחד שפוד שנרצם פי' שנשבר חודו אשפינט"ר בלע"ז ואחד גריפת התנור באנו למחלוקת ר' יהודה ורבנן דתנן אין בין יום טוב לשבת אלא אוכל נפש בלבד ורבי יהודה מתיר במכשירי אוכל נפש מאי טעמא דתנא קמא אמר קרא הוא לבדו הוא ולא מכשיריו ור' יהודה אמר קרא לכם לכל צרכיכם ורבנן ההוא מיבעיא ליה לכם ולא לנכרים לכם ולא לכלבים ור' יהודה כתיב הוא וכתיב לכם ולא קשיא כאן במכשירים שאפשר לעשותן מערב יום טוב [כאן במכשירים שא"א לעשותן מעיו"ט] וכבר איפסקא הילכתא כר' יהודה דתנן אין משחיזין את הסכין וכו' ואמרינן מאן תנא דהשחזה עצמה אסור ואמר רב חסדא דלא כר' יהודה דתנן אין בין יום טוב לשבת אלא אוכל נפש בלבד ור' יהודה מתיר במכשירי אוכל נפש אמר ליה רבא לרב חסדא דרשינן משמך הלכה כר' יהודה אמר ליה [יהא] רעוא כל כי הני מילי מעלייתא תדרשו משמי.